Examqo

Examqo › הספרייה של Examqo › רפואה גרעינית › כליות, מערכת העיכול, מוח, זיהום וילדים

מיפוי כליות — MAG3, DTPA ו-DMSA

כל חומר מיפוי כליה מודד תפקוד אחר: DTPA מסונן בפקעית ומודד GFR, MAG3 מופרש באבוביות ומתאים לכליה חלשה ולחסימה, ו-DMSA נקשר לקליפה ומראה צלקות ותפקוד יחסי.

למה זה חשוב במבחן

המבחן שואל מתי לבחור כל חומר ואיך לפרש רנוגרם עם משתן. MAG3 מוצא מהדם ביעילות גבוהה בהרבה מ-DTPA, ולכן התמונה טובה יותר בכליה חלשה, ביילודים ובחסימה; DTPA הוא החומר לחישוב GFR. ברנוגרם דינמי בוחנים את עקומת הזמן-פעילות: שלב קליטה, שיא ושלב ניקוז. כשיש הרחבה של אגן הכליה נותנים פורוסמיד: ניקוז מהיר אחרי המשתן (מחצית ניקוז מתחת ל-10 דקות) שולל חסימה, ניקוז איטי (מעל 20 דקות) מתאים לחסימה, ובין 10 ל-20 דקות — לא חד-משמעי.

גורמים לחסימה ״כוזבת״: תפקוד כליה ירוד שאינו מגיב למשתן, אגן מורחב מאוד (מאגר גדול), שלפוחית מלאה, התייבשות ושכיבה בלבד. לכן מבקשים שתייה, הטלת שתן או צנתר, ותמונה לאחר עמידה. תפקוד יחסי תקין הוא בערך 45%–55% לכל כליה. מיפוי עם קפטופריל (חוסם ACE) שימש לבירור יתר לחץ דם רנו-וסקולרי — ירידה בתפקוד בצד הפגוע לאחר התרופה — וכיום הוחלף ברובו בהדמיה אנטומית.

DMSA נקלט באבוביות המקורבות ומצולם כ-2–4 שעות לאחר ההזרקה; בפיאלונפריטיס חריפה רואים אזורים ״קרים״, וצלקת מוגדרת רק במיפוי לפחות 6 חודשים לאחר הזיהום. DMSA משמש גם לכליה אקטופית ולתפקוד יחסי. בהשתלת כליה: נמק אבובי חריף (ATN) — זלוע שמור עם הפרשה ירודה; דחייה חריפה — ירידה גם בזלוע וגם בתפקוד; דליפת שתן — חומר מחוץ לדרכי השתן. מדד Hilson משווה את זרימת הדם בעורק הכסל לזרימה בשתל, וערך גבוה יותר מעיד על זלוע ירוד. מיפוי שלפוחית רדיואקטיבי (cystography) מאבחן החזר שלפוחית-שופכן בקרינה נמוכה מ-VCUG ומתאים למעקב.

נקודות מפתח

טבלה מסכמת

חומרמנגנוןשימוש עיקריהערה
Tc-99m DTPAסינון פקעיתיGFR, רנוגרםמיצוי נמוך יחסית
Tc-99m MAG3הפרשה אבוביתחסימה, כליה חלשה, יילודים, שתלמיצוי גבוה
Tc-99m DMSAקשירה לקליפהצלקות, פיאלונפריטיס, תפקוד יחסיצלקת — לאחר 6 חודשים
רנוגרם עם פורוסמידתגובה למשתןחסימה מול הרחבה ללא חסימהמחצית ניקוז מתחת ל-10 דקות שוללת
מיפוי שלפוחית רדיואקטיבימילוי השלפוחית בחומרהחזר שלפוחית-שופכןקרינה נמוכה מ-VCUG

שאלות מהמבחן, בחינם

בן 65, הסובל מאי ספיקת כליות כרונית על רקע סוכרת מתחיל טיפול ב- Ramipril בגלל פרוטאינוריה ויתר לחץ דם. לאחר שבוע ה- eGFR שלו יורד מ- 50 מ"ל לדקה ל- 40 מ"ל לדקה וריכוז האשלגן בדם עולה מ- 4 ל- 5.2 מא"ק ליטר. מה יש לעשות כעת, מ?לבד מעקב קפדני אחר ערכי המעבדה

  1. א. להפסיק את הטיפול ב- Ramipril
  2. ב. להוריד את מינון Ramipril
  3. ג. להמשיך ב- Ramipril ולהוסיף Patrimer
  4. ד. להוריד מינון Ramipril ולהוסיף Sevelamer

לתשובה ולהסבר

ילד בן 9 מגיע לחדר המיון לאחר שנפגע מרכב במעבר חציה. בבדיקתו סימני חבלה ברגליים, שפשופים בבטן העליונה, בשתן מיקרו-המטוריה. ב CT- שני אזורי לצרציה מעל 1 ס"מ בפרנכימת הכליה ועדות לדליפת חומר ניגוד מאגן הכליה. מה מהבאים נכון?

  1. א. בשל הפגיעה באגן הכליה יש צורך בתיקון ניתוחי מיידי של הדליפה
  2. ב. בדמם מתמשך הטיפול הוא אנגיואמבוליזציה סופרסלקטיבית לכלי הדם המדמם
  3. ג. בשל הפגיעה באגן הכליה, בכמחצית המקרים יהיה צורך בהכנסת סטנט או ניקוז על ידי נפרוסטום
  4. ד. שעות לאחר הפגיעה CT 48-72 בכל ילד פצוע עם פגיעה בכליה בדרגה גבוהה, יש לחזור על

לתשובה ולהסבר

בגרסה המלאה למנויים

הגרסה המלאה פתוחה למנויים של: רפואה גרעינית, כירורגיה אורולוגית, רפואה פנימית, רפואת ילדים.

כבר מנויים? לקריאה המלאה מחירים ומסלולים 25 שאלות בחינם

מקורות

המקורות מובאים לעיון; הטקסט כתוב מחדש ואינו מועתק מהם.

נבדק על ידי פרופסור ה-AI של Examqo · 2026-11-06. הטקסט עשוי להכיל טעויות; במקרה של ספק בדקו במקור.