Examqo › הספרייה של Examqo › אונקולוגיה › עקרונות טיפול קרינתי
רעילות קרינה — מוקדמת ומאוחרת, וסבילות איברים (Radiation toxicity)
רעילות מוקדמת פוגעת ברקמות שמתחלקות מהר ומחלימה, ורעילות מאוחרת נובעת מנזק לכלי דם ומפיברוזיס, תלויה בגודל המנה ולרוב אינה הפיכה; כל תוכנית קרינה נבנית לפי מגבלות מנה ונפח של האיברים הבריאים.
למה זה חשוב במבחן
במבחן נשאלות הגדרות כמו TD5/5, גורמי סיכון לדלקת ריאות מקרינה, רעילות לבבית בקרינה לשד ומגבלות מנה של איברים חשובים. מופיעים גם תרחישים קליניים: שיעול וקוצר נשימה כמה חודשים אחרי קרינה לחזה, הליכה עם תחושת זרם חשמלי בכיפוף הצוואר, או דימום מהחלחולת שנה אחרי קרינה לערמונית.
ההבנה המרכזית היא שרקמות מאוחרות רגישות לגודל המנה (יחס α/β נמוך), ולכן מנה גבוהה לכל מנה מגבירה בעיקר רעילות מאוחרת. כימותרפיה בו-זמנית, מחלות רקע של כלי דם או ריאה ואימונותרפיה מגבירות את הרעילות, וחלק מהתרופות גורמות לתופעת ״זיכרון קרינה״ בשדה שהוקרן בעבר.
נקודות מפתח
- רעילות מוקדמת פוגעת ברקמות שמתחלקות מהר וחולפת, ורעילות מאוחרת נובעת מפיברוזיס ומנזק לכלי דם ולרוב קבועה.
- TD5/5 היא המנה שגורמת לסיבוך ב-5% מהמטופלים בתוך 5 שנים, ומשמשת להגדרת סבילות איברים.
- דלקת ריאות מקרינה מופיעה 1 עד 6 חודשים אחרי הטיפול, קשורה ל-V20 ולכימותרפיה בו-זמנית, ומטופלת בפרדניזון.
- סימן לרמיט הוא תחושת זרם זמנית בכיפוף הצוואר, בעוד שמיאלופתיה מקרינה נדירה, קשה וקבועה.
- מנה ללב מעלה סיכון למחלה כלילית ללא סף בטוח, ובלוטות הרוק נשמרות כשהמנה הממוצעת לפרוטיד נמוכה מ-26 Gy.
טבלה מסכמת
| נושא | מה לדעת | פרטים למבחן |
|---|---|---|
| מוקדמת מול מאוחרת | מוקדמת: עור, רירית, מעי ומח עצם, בזמן הטיפול ובשבועות שאחריו | מאוחרת: חודשים עד שנים, פיברוזיס ונזק לכלי דם, תלויה בגודל המנה |
| TD5/5 ו-TD50/5 | המנה שגורמת לסיבוך ב-5% (או ב-50%) מהמטופלים בתוך 5 שנים | משמשות להגדרת סבילות של איברים |
| דלקת ריאות מקרינה | 1 עד 6 חודשים אחרי הקרינה; שיעול יבש, קוצר נשימה וחום; עכירות בתבנית השדה | סיכון: V20 גבוה, מנה ממוצעת לריאה, כימותרפיה בו-זמנית, מחלת ריאה קודמת; טיפול: פרדניזון |
| חוט השדרה | מנה מרבית מקובלת של כ-45 עד 50 Gy בפרקציונציה רגילה | סימן לרמיט — תחושת זרם בכיפוף הצוואר, זמנית והפיכה; מיאלופתיה — נדירה וקשה |
| לב | מחלה כלילית, פריקרדיטיס ומחלת מסתמים, שנים אחרי קרינה לשד שמאל או ללימפומה | אין סף בטוח; הסיכון עולה עם המנה הממוצעת ללב |
| ראש-צוואר ואגן | יובש בפה, נמק עצם הלסת, תת-פעילות התריס; דלקת בחלחולת ובשלפוחית | מנה ממוצעת לבלוטת הפרוטיד מתחת ל-26 Gy שומרת על הפרשת רוק |
| גידולים שניוניים וזיכרון קרינה | סרקומה או קרצינומה בשדה, שנים אחרי הטיפול | זיכרון קרינה: דלקת בשדה ישן אחרי דוקסורוביצין, טקסנים או גמציטבין |
בגרסה המלאה למנויים
- אלגוריתם פשוט
- עזר זיכרון
- מלכודות במבחן
- 5 כרטיסי חזרה
- מספיק ל-IMLE
הגרסה המלאה פתוחה למנויים של: אונקולוגיה, רפואה פנימית.
כבר מנויים? לקריאה המלאה מחירים ומסלולים 25 שאלות בחינם
מקורות
- Hall and Giaccia, Radiobiology for the Radiologist, 8th ed. (2018) — Clinical response of normal tissues
- QUANTEC: Quantitative Analyses of Normal Tissue Effects in the Clinic, 2010 — Organ-specific dose-volume reports
- Gunderson and Tepper's Clinical Radiation Oncology, 5th ed. (2021) — Late effects of cancer treatment
המקורות מובאים לעיון; הטקסט כתוב מחדש ואינו מועתק מהם.
נבדק על ידי פרופסור ה-AI של Examqo · 2026-11-06. הטקסט עשוי להכיל טעויות; במקרה של ספק בדקו במקור.