Examqo › הספרייה של Examqo › קלינאות תקשורת › שיקום שמיעה
טנטון והיפראקוזיס: סוגים, מודל נוירופיזיולוגי, הערכה וטיפול
טנטון הוא תחושת צליל בלי מקור חיצוני (סובייקטיבי) או צליל אמיתי בגוף שאפשר לפעמים לשמוע מבחוץ (אובייקטיבי). המצוקה ממנו אינה תלויה בעוצמה שלו אלא בתגובה הרגשית אליו — ולכן הטיפולים היעילים פונים לתגובה, לא לצליל.
למה זה חשוב במבחן
טנטון שכיח — כ-10–15% מהמבוגרים — ורק מיעוט סובלים ממנו במידה משמעותית. בשני הסוגים זו תחושה לא רצונית. טנטון פועם בקצב הלב, ובמיוחד אם הבודק שומע אותו, מצביע על מקור כלי-דם ומחייב בירור והדמיה; גם טנטון חד-צדדי עם ירידה אסימטרית מחייב בירור. טנטון סומטי מושפע מתנועות או לחץ באזור הראש, הצוואר והלסת (מערכת סומטו-סנסורית). במודל הנוירופיזיולוגי של ג׳סטרבוף, המערכת הלימבית ומערכת העצבים האוטונומית אחראיות לתגובה הרגשית — לכן טנטון שמתגבר ברגשות חזקים קשור למערכת הלימבית. אין קשר טוב בין עוצמת הטנטון או גובהו שנמדדו לבין המצוקה. עיכוב שיורי הוא היעלמות או הנחתה זמנית של הטנטון אחרי מיסוך.
הערכה: היסטוריה, אודיוגרם, ושאלון מצוקה (למשל THI) — כדי לקבוע כמה הטנטון מפריע לשינה, לריכוז ולמצב הרוח, וזה מה שקובע את הטיפול. טיפול: לפי ההנחיה האמריקאית, אין תרופה שהוכחה כמטפלת בטנטון כרוני, ולכן לא ממליצים על תרופות או תוספים; ל-CBT יש הראיות הטובות ביותר להפחתת מצוקה; מכשירי שמיעה עוזרים כשיש ירידה; ריפוי בצליל ו-TRT (ייעוץ עם רעש רקע) משמשים כאופציות. היפראקוזיס היא רגישות מוגברת לצלילים בעוצמה רגילה; בבדיקה נמנעים מרפלקס אקוסטי ומבדיקות בעוצמה גבוהה שעלולות להחמיר, ומודדים UCL בזהירות.
נקודות מפתח
- כ-10–15% מהמבוגרים; מיעוט סובלים.
- פועם — כלי-דם; חד-צדדי — MRI.
- ג׳סטרבוף: לימבית ואוטונומית.
- CBT והראיות הטובות ביותר; אין תרופה מוכחת.
- היפראקוזיס — בלי רפלקס אקוסטי.
טבלה מסכמת
| נושא | העובדה | המשמעות |
|---|---|---|
| שכיחות | כ-10–15% מהמבוגרים | רוב האנשים לא סובלים במידה משמעותית |
| אובייקטיבי מול סובייקטיבי | צליל אמיתי בגוף מול תחושה בלי מקור | בשניהם — תחושה לא רצונית |
| פועם | בקצב הלב, לעיתים נשמע לבודק | מקור כלי-דם; בירור והדמיה |
| סומטי | מושפע מראש, צוואר ולסת | קלט סומטו-סנסורי |
| מודל ג׳סטרבוף | מערכת לימבית ואוטונומית | מצוקה לא תלויה בעוצמה |
| טיפול | CBT, מכשירי שמיעה, ריפוי בצליל | אין תרופה מוכחת |
| היפראקוזיס | רגישות לצלילים רגילים | להימנע מרפלקס אקוסטי; UCL בזהירות |
בגרסה המלאה למנויים
- אלגוריתם פשוט
- עזר זיכרון
- מלכודות במבחן
- 5 כרטיסי חזרה
- מה חשוב למבחן
הגרסה המלאה פתוחה למנויים של: קלינאות תקשורת.
כבר מנויים? לקריאה המלאה מחירים ומסלולים 25 שאלות בחינם
מקורות
- Tunkel et al., Otolaryngology–Head and Neck Surgery, 2014 — Clinical Practice Guideline: Tinnitus
- Jastreboff, Neuroscience Research, 1990 — Phantom auditory perception (tinnitus): mechanisms of generation and perception
- Baguley, McFerran & Hall, The Lancet, 2013 — Tinnitus
המקורות מובאים לעיון; הטקסט כתוב מחדש ואינו מועתק מהם.
נבדק על ידי פרופסור ה-AI של Examqo · 2026-11-02. הטקסט עשוי להכיל טעויות; במקרה של ספק בדקו במקור.