Examqo › הספרייה של Examqo › בריאות הציבור › שיטות אפידמיולוגיות · IMLE
מדדי שכיחות של מחלה ותקנון שיעורים
היארעות (incidence) סופרת מקרים חדשים באוכלוסייה בסיכון לאורך זמן, הימצאות (prevalence) סופרת את כל המקרים הקיימים בנקודת זמן, ותקנון לגיל מאפשר להשוות אוכלוסיות שמבנה הגילים שלהן שונה.
למה זה חשוב במבחן
זהו הבסיס לכמעט כל שאלה כמותית בבריאות הציבור: מחשבים שיעור היארעות או הימצאות מטבלה, מזהים מה המונה ומה המכנה, ומסבירים מדוע ההימצאות עולה כשטיפול חדש מאריך חיים בלי לרפא. שאלות אחרות מציגות שתי אוכלוסיות עם שיעור תמותה גולמי הפוך מהשיעור המתוקנן, ומבקשות להסביר את הפער או לבחור בין תקנון ישיר לעקיף. נבדקים גם שיעור התקף בהתפרצות, שיעור התקף שניוני בין מגעים, ושיעור קטלניות. מי ששולט במונה, במכנה וביחידת הזמן של כל מדד פותר את רוב השאלות בלי נוסחאות מסובכות, ומבין מתי השוואה בין מדינות או בין תקופות מטעה כי מבנה הגילים השתנה. בשאלות על תקנון כדאי לזכור שהשיעור המתוקנן הוא מספר מלאכותי שנועד להשוואה בלבד ואינו מתאר את המצב האמיתי באוכלוסייה, ולכן לתכנון שירותים משתמשים בשיעורים הגולמיים והספציפיים לגיל. כאשר שתי אוכלוסיות שונות זו מזו במבנה הגילים, אוכלוסייה מבוגרת תיראה ״חולה יותר״ בשיעור הגולמי גם אם בכל קבוצת גיל השיעורים בה נמוכים יותר. זה הפרדוקס שמבחנים אוהבים להציג בטבלה של שתי ערים או שתי מדינות.
נקודות מפתח
- היארעות מודדת מקרים חדשים, הימצאות מודדת את כל המקרים הקיימים.
- במצב יציב ההימצאות שווה בקירוב להיארעות כפול משך המחלה הממוצע.
- צפיפות היארעות משתמשת בשנות-אדם כשהמעקב אינו אחיד.
- תקנון ישיר דורש שיעורים ספציפיים לגיל; תקנון עקיף מפיק SMR.
- שיעור קטלניות מודד חומרה בטווח הקצר, ומכנהו החולים בלבד.
טבלה מסכמת
| מדד | מונה | מכנה | מתי משתמשים |
|---|---|---|---|
| היארעות מצטברת (סיכון) | מקרים חדשים בתקופה | האוכלוסייה בסיכון בתחילת התקופה | קבוצה סגורה ומעקב קצר, כמו התפרצות |
| צפיפות היארעות | מקרים חדשים | סך שנות-אדם במעקב | עוקבה פתוחה עם כניסות ויציאות |
| הימצאות נקודתית | כל המקרים הקיימים ברגע נתון | כל האוכלוסייה באותו רגע | תכנון שירותים ומחלות כרוניות |
| שיעור התקף ושיעור התקף שניוני | חולים בקבוצה שנחשפה, או מגעים שחלו | הנחשפים, או המגעים הרגישים | התפרצויות ומידת ההדבקה |
| שיעור קטלניות (CFR) | מתים מהמחלה | כל החולים במחלה | חומרת מחלה חריפה בטווח הקצר |
| יחס תמותה מתוקנן (SMR) | מקרי מוות שנצפו | מקרי מוות צפויים לפי שיעורי אוכלוסיית ייחוס | תקנון עקיף, קבוצות קטנות |
שאלות מהמבחן, בחינם
מה מבין הבאים נחשב כמדד הטוב ביותר לצורך השוואת הסיכון לחלות בסרטן הריאה בשתי מדינות?
- א. שיעורי הימצאות, מתוקננים לגיל, ל- 100,000
- ב. שיעורי תמותה מתוקננים לגיל, ל - 100,000
- ג. שיעורי הישרדות יחסית תוך 5 שנים
- ד. שיעורי היארעות מתוקננים לגיל, ל- 100,000
בין 1 בינואר 2003 ועד 31 בדצמבר 2017 ,טופלו בבוסטון, מסצ'וסטס 60,000 חסרי - ב ית, ו- 7,130 ,מהם נפטרו בתום התקופה. מאלה 1,727 נפטרו בגלל מנת- יתר של סמים. מספר הנפטרים ממנת- יתר של סמים היה גבוה פי 12 ממספר הנפטרים ממנת- יתר של סמים שהיה צפוי באוכלוסייה זו על פי השיעור הידוע לכלל מדינת מסצ'וסטס. מה משמעותו של היחס האמור (פי 12 ?)
- א. שיעור תמותה מתוקנן לגיל(age-standardized mortality rate)
- ב. יחס תמותה מתוקנן(standardized mortality ratio, SMR)
- ג. יחס תמותה פרופורציוני(proportional mortality ratio)
- ד. שיעור קטלניות(case-fatality rate)
( "מה משמעות המושג של "סיכון מיוחס attributable risk ?)
- א. הפרופורציה או הכמות מתוך היארעות המחלה (או סיכון) אשר מיוחס לחשיפה ספציפית
- ב. החלק היחסי של גורם סיכון ספציפי מכלל גורמי המוות בקרב אוכלוסייה
- ג. היחס בין ה היארעות.בחשופים לגורם הסיכון ובין ההיארעות בלא חשופים לאותו גורם סיכון
- ד. הסיכון המצטבר של גורם סיכון לכל המחלות להן הוא תורם במצטבר
בגרסה המלאה למנויים
- אלגוריתם פשוט
- עזר זיכרון
- מלכודות במבחן
- 5 כרטיסי חזרה
- מספיק ל-IMLE
הגרסה המלאה פתוחה למנויים של: בריאות הציבור, בחינת הרישוי ברפואה, רפואת משפחה.
כבר מנויים? לקריאה המלאה מחירים ומסלולים 25 שאלות בחינם
מקורות
- Gordis, Epidemiology, 6th ed., 2019 — Measuring the occurrence of disease: morbidity and mortality
- Rothman, Epidemiology: An Introduction, 2nd ed., 2012 — Measuring disease occurrence and causal effects
- CDC, Principles of Epidemiology in Public Health Practice, 3rd ed., 2012 — Summarizing data: measures of risk
המקורות מובאים לעיון; הטקסט כתוב מחדש ואינו מועתק מהם.
נבדק על ידי פרופסור ה-AI של Examqo · 2026-11-06. הטקסט עשוי להכיל טעויות; במקרה של ספק בדקו במקור.